גזר דין בתיק פ"ל 5132-07-12

1. הנאשם הודה והורשע בעבירות המיוחסות בכתב האישום:

             - נהיגה בפסילה - עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.

             - נהיגה ללא רישיון נהיגה- עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.

            - נהיגה ללא ביטוח תקף - עבירה לפי סעיף 2 (2) לפקודת הביטוח רכב מנועי.

2. על פי עובדות כתב האישום בתאריך 16.09.09 נשפט הנאשם בבית המשפט השלום בבאר שבע בתיק 7697/09 ונפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 48 חודשים, הנאשם ביצע הפקדה מיום 26.10.09,  אולם בתאריך 31.07.11 בשעה 00.15 או בסמוך לכך נהג ברכב לעיר לוד.
3. בטיעוניה לעונש עתרה המאשימה למאסר בפועל, ואף בעבדות שירות, מאסר על תנאי, פסילה בפועל מלנהוג, פסילה על תנאי וקנס וזאת לאור חומרת העבירה ועברו התעבורתי של הנאשם, שהינו בלתי מורשה לנהיגה.
4. הסנגור ציין כי הנאשם קיבל אחריות למעשיו בהזדמנות הראשונה, העבירה הינה משנת 2011, עומד לפני חתונה, וביקש לגזור קנס, פסילה ופסילה על תנאי. הנאשם מסר כי הנו מצר על מעשיו וכי לא ישעה זאת שוב.
5. כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג', א' לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשיי העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, עיקרון ההלימה יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
6. הנאשם הורשע בביצוע עבירות חמורות ביותר ובין היתר נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה כבלתי מורשה. בית המשפט סבור כי נהיגה בזמן פסילה משקפת התייחסות של זלזול מוחלט בהוראות החוק וצווי בית המשפט, תוך רמיסתם ברגל גסה.

               ב רע"פ 6115/06, - מדינת ישראל נ' מוראד אבו -לבן, נפסק כי:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה.             בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור- נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מוכיח כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב...

             על כן נקבע בסעיף 67 לפקודת התעבורה", כי "מי שהודע לו שנפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רישיון לפי פקודה זו... דינו - מאסר שלוש שנים".

             ברם, בית המשפט זה חזר והדגיש - ולא רק בעבירות מן הסוג בהן חטא המבקש - כי מלאכת הענישה הינה אינדיבידואלית... הנזק שמסר עלול להמיט על נאשם שהורשע בנהיגה בזמן פסילה, וברגיל מנהל אורח חיים נורמטיבי - הוא אמנם שיקול רלוונטי וחשוב לעניין העונש אולם, זהו אינו השיקול המרכזי וודאי שאינו היחיד. שיקולים נוספים הבאים בחשבון הם הרצון להתמודד עם התופעה של נהיגה בזמן פסילה, שעל חומרתה הרבה כבר עמדתי, והצורך לשגר מסר ענשי חד וברור כדי להרתיע את ציבור הנהגים... אין דינו של נאשם שלחובתו שורה ארוכה של עבירות תעבורה, ועבירות של נהיגה בזמן פסילה בפרט, כדין מי שנוהג לציית בדרך כלל להוראות החוק".

7. לעניין הנהיגה ללא רישיון נהיגה כבלתי מורשה, עבירה זו נחשבת לחמורה באופייה, המסכנת חיי אדם. הנאשם מתעלם מהסכנה הברורה והמידית, הנשקפת מנהיגתו, כאשר הוא נוהג בהיותו בלתי כשיר לנהיגה, המחוקק קבע בגינה פסילה מינימאלית של 3 חודשים, אולם, היא נידונה בהרחבה גם בפסיקה.

בעפ"ת 42946/08/11: "מסארווה נ' מדינת ישראל  מיום 23/10/11 קבעה כבוד השוטפת נגה אהד: "על בתי המשפט להילחם מלחמת חורמה בנהגים בלתי מורשים. נהיגה על ידי בלתי מורשה כמוה כעליה על כלי רצח, נהיגה בו בנתיב נסיעה כמעט כמו שימוש ב"רולטה רוסית"... נהגים בלתי מורשים חייבים להיות מורחקים מהכביש לתקופה ארוכה".

ברע"פ 3149/11 בראנסי ראסם נ' מדינת ישראל ורע"פ 4477/11 אלי נחמן נ' מדינת ישראל,ביהמ"ש העליון כינה עבירה של נהיגה על ידי נהג בלתי מורשה כ"איום נע" על נוסעי הכביש וכמובן על הנהג ומשפחתו, והובהר כי יאה לה ענישה של ממש, גם לצרכי הרתעה. 

8. בית המשפט מסכים לחלוטין עם העמדה שכיוון שמדובר בעבירה חמורה שנעשתה בכוונה תחילה פעם אחר פעם, ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה - למען יצא מסר ברור מבית המשפט.
9. לאור האמור אני קובע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בנהיגתו זו, למאסר בפועל שינוע בין עבודות שירות ועד למאסר מאחורי סורג ובריח למשך 3 שנים כמצוות המחוקק. פסילה בפועל בין 6 חודשיים ל-18 חודשים, וכן מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס, על פי הנסיבות.
10. בגזירת העונש המתאים לנאשם שבפני וכמצוות המחוקק יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות אשר אינן קשורות לביצוע העבירה, במקרה שלפני נסיבות העולות מטיעוני ב"כ המאשימה וב"כ הנאשם.